בפברואר 2011 מנהל מקרקעי ישראל פרסם מכרז למכירת 212 מגרשים בליפתא ובכך להציא לפועל את תכנית ההרס של הכפר. קואליציית ארגונים ויחידים, ביניהם זוכרות, התארגנה למנוע את מימוש התכנית.
שופט בית המשפט המחוזי הוציא צו מניעה ובכך נעצר בינתיים המכרז שמימושו יביא להרס הכפר ליפתא.

מנהל מקרקעי ישראל השיב לעתירה. הנה שני קטעים קצרים מתשובתו:
בעתירה נטען כי חלק מהעותרים הנם ילידי ליפתא. מעבר לטענה סתמית זו, לא הוצגה כל ראייה לכך ואף לא הוצגה טענה המשתמעת מכך בדבר זכויות כלשהן במקרקעין בתחומי הכפר אשר שווקו במסגרת המכרז.
העותרים טוענים כי אין זה ראוי לאשר בנייה בכפר ליפתא, שכן יתכן שביום מן הימים תושב הקרקע "לבעליהם המקוריים". בכל הכבוד, טענות שבמהותן מבקשות למנוע מן המדינה לפעול בקרקעותיה בהתאם לסמכויותיה בשל זכות נטענת זו, משוללות כל יסוד ואף מנוגדות לסמכויותיה המפורשות של המדינה בחוק. משכך דינן להידחות על הסף.

עכשיו המאבק נגד ההרס עובר לזירה הציבורית ואנחנו זקוקים לאלפי חתימות על עצומה הקוראת למנוע את הרס ליפתא.
אנא חיתמו והמליצו הלאה לחתום.

לפתא הוא כפר פלסטיני שעד הנכבה חיו בו כ-3000 איש/ה. הוא נכבש בראשית 1948 אחרי התקפות חוזרות ונשנות, כולל טבח שנעשה ביושבי בית קפה בדצמבר 1947. מרכז הכפר לא נהרס מיד ועשרות מבתיו עומדים עד ימינו. צה"ל חורר את גגותיהם כדי למנוע התיישבות בהם. למרות זאת, נהפך הכפר למקום מקלט ל"אנשי שוליים" שונים. למעשה זהו מקרה ייחודי בו נותרו בתים רבים יחסית עומדים בכפר שנכבש בנכבה ושלא אוכלס מחדש ע"י יהודים. רבים שואלים למה זה קרה ולא ברור אם יש לכך תשובה חד משמעית. הכפר נותר כפנינת נוף מיוחדת במינה, אליה מטיילים רבים, במיוחד למעיין. כנראה שאחת הסיבות לשימורו טמון בהעדר דרך גישה קלה לכלי רכב עד למרכזו. הדרך הלא קלה להגיע אליו ולעלות ממנו מקשים על "סחיבת" אבניו.‏

בשנת 2004 הוגשה תכנית בניה שמשמעותה הרס הכפר לפתא. ע"פ תכנית זו תקום במקום שכונה יהודית שבה מאתיים וחמישים יחידות דיור. חלק מבתי הכפר יזכו לשימור מינימאלי שאינו עומד בסטנדרד של שימור מקצועי.‏

זוכרות, כמו גם פליטי לפתא, החיים במזרח ירושלים, הגישו התנגדות לתכנית הבניה. כל שהועדה המחוזית הסכימה היה לא לפגוע בשטח בית הקברות ובמסגד הכפר. בדיוני ועדות התכנון התברר שמתכנני התכנית לא ידעו אפילו היכן נמצאים המסגד ובית הקברות. אחד מחברי הועדה המקומית שאל במהלך הדיון: "האם המסגד פעיל כיום בכלל?" אלה התייחסויות אופייניות של אנשי התכנון בישראל למורשת הפלסטינית הבנויה.‏

כחלק מהפעילות להעלאת המודעות להרס הצפוי של הכפר, ארגנו זוכרות ועקורי ליפתא מספר סיורים לכפר במהלכם הוצבו שלטים המציינים את אתריו השונים והופצה חוברת מיוחדת בעברית ובערבית.‏