גלריה לאמנות


צילום: עמיה גלילי

הגלריה הינה חלל תצוגה שמאפשר דיבור ביקורתי כאן ועכשיו בעברית ברורה ורמה על הנכבה הפלסטינית, על ההרס המאסיבי של פרטי הפרטים של החברה שעל חורבותיה אנחנו חיים, על מה שקושר את ההרס ההוא עם החיים כאן ועכשיו, על מה שקושר את הדיבור על ההרס ההוא עם הדיבור הביקורתי הברור על ההרס שכאן ועכשיו.

מקום
זוכרות
אבן גבירול 61 (הכניסה דרך מאנה 13)
תל-אביב
טל' 03-6953155

אודות הגלריה

זוכרות פועלת כבר כמה שנים ועסוקה בניסיון להתבונן במרחב המוכר לנו, המרחב הישראלי לתוכו גדלנו, ולגלות אותו מחדש כמרחב שמספר גם את סיפור הנכבה הפלסטינית: סיפוריהם של מאות הפליטים, הכפרים ההרוסים והערים המטוהרות. מטרתה של זוכרות היא להביא את הנכבה לתודעה של היהודים הישראלים, לדבר את הנכבה בעברית וכך לשנות גם את העברית. כלומר להפוך אותה לשפה שמכילה את הנכבה (בערבית), לשפה שיש בה סדק.

בשנה האחרונה התחלנו להרגיש את הצורך לא רק לדבר את הנכבה, אלא גם ליצור סביבה. חיפשנו מקום לחשוב על הנכבה הפלסטינית לא רק כאירוע היסטורי, כאסונם של הפלסטינים, אלא גם כאירוע מתמשך שמכונן את היחסים של יהודים ופלסטינים שחיים כאן ועכשיו. הנכבה, במובנים רבים, היא גם הרס התרבות שהתקיימה עד 1948 ודיכוי של זו שניסתה להמשיך להתקיים אחרי כן. לכן, נדמה לנו פעולה בשדה התרבות, יצירה היא גם התנגדות.

הגלריה  של זוכרות והמגזין סדק, אותו עורך תומר גרדי ואשר מופק בשיתוף קבוצת פרהסיה, מציעים במה ליצירה ומחשבה סביב הנכבה. זוהי במה בה מוזמנות היוצרות והצופות להתנסות באפשרויות אחרות של יחסים בין הנכבה, הזיכרונות של 1948 והזהויות השונות המורכבות ומתפרקות בעקבותיהם. זוהי הזמנה לחשוב מחדש על 1948 כעל רגע שבו התקיימו בו זמנית אפשרויות שונות,  להתחקות אחר העכבות שלהן וללמוד אולי משהו על אפשרויות אחרות היום.

הגלריה והמגזין הם תוצאה של התרחשות תרבותית שפועלת במקביל ואל אף ההתרחשויות הפוליטיות הקשות של הזמן האחרון ומהווים במה לדיאלוג בין המילה, והדימוי החזותי. זהו ניסיון ליצור טקסט שבוחן את הגבולות שלו: הגבולות של התוכן, השפה והדיסציפלינה. 

הגלריה והמגזין מבקשים לתת ביטוי ליצירה שנוצרה על  ובעקבות הנכבה ולפתח שיח אזרחי וביקורתי, אישי ופוליטי שמציב את המקום ואת היחסים שנרקמו סביבו כמושא המחקר שלו.