אום-א-זינאת

מתוך החוברת בהוצאת ועד העקורים לרגל תהלוכת השיבה אום א-זינאת:

תאריך הכיבוש: 15/5/48; מספר התושבים ב-1948: 1705; על אדמות אום א-זינאת הוקם היישוב אליקים

התושבים והאדמות: אום א-זינאת היה אחד מעשרת הכפרים הגדולים במחוז חיפה מבחינת היקף שטחיים ומספר תושבים. שטח הכפר 22,165 דונם. תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול עופות, נטיעת עצי פרי וגידול עצי זית. בכפר היו ארבעה בתי בד ידנים.

כיבוש הכפר וגירוש התושבים: בימים הראשונים למלחמת 48' ביצעה יחידה צבאית שמנתה עשרה אנשי מליציות, במדים בריטים, התקפה על אום א-זינאת. בהתקפה נפגעו מספר תושבים. ביום ה-15 למאי 1948 כבשה יחידה מס' 4 מפלוגת גולני את הכפר. הצבא העמיס את התושבים הנותרים על אוטובוסים והעביר אותם למחנות ריכוז, ולאחר מכן מזרחית לנהר הירדן. חלק מהתושבים ברחו לכפר הדרוזי הסמוך דלית-אל-כרמל וכפר אגזם (היום: כרם מהרל) שנכבש מאוחר יותר. הכוחות הכובשים כיתרו את הכפר משלושה כיוונים והשאירו את הצד הצפוני פתוח לבריחת התושבים. בקרב על הכפר נהרגו מספר תושבים ורבים נפצעו.

מצב הכפר היום: הישוב אליקים, הנמצא בצד הדרומי של הכפר, הוקם על חלק מאדמות הכפר. כמו-כן נבנתה תחנת דלק ופארק קק"ל בכניסה הדרומית לכפר, בסמוך לבאר בשם "ביר אלהראמס". קק"ל נטעה עצי יער על חלק מאדמות הכפר להסוואת מיקום הכפר. שאר האדמות מסביב לכפר משמשות כשטחי מרעה לפרות הקיבוצים, ולמטעים. כל בתי הכפר נהרסו כליל. נותרו כסימן לישוב שהיה עצי הזית, התאנים והסברס. בית הקברות של הכפר עדין קיים ומתוחזק על-ידי העקורים וגופים ציבוריים. כמו-כן קיימת עד היום רצפת בית-הספר שנבנתה בשנת 1888, בתקופה העותומנית.